Bella Bollobas once asked me, concerning the ongoing war in Israel: "Why is it not like Switzerland here?!". It now occurs to me that, it is likely that this will eventually be the case, that is, the situation in Switzerland will be the same as what we have here.
For each cardinal, there is a strictly larger cardinal. In particular, the Pope does not exist.
I never change my opinions. They change on their own.
When the cannons are shooting, the muses are silent. Unless the cannons are aimed at the muses.
(A thought while writing a research paper under a rocket assault, 16.7.14.)
When a group (G,*) is commutative, it is customary to denote its multiplication (*) by addition (+). But then it is customary to say that (G,+) is abelian. This is, perhaps, why google finds more abelian groups than commutative ones.
The central theme of cryptography: If it looks random, swims random, and quacks random, then it probably is pseudorandom.
27-1=127.
Some of my mathematical discoveries - I credited to the older mathematicians.
Whatever remained - the younger mathematicians credited to themselves.
Nothing is less than nothing; a contradiction.
U+U=W. (So, the famous prefix www may be given the shorter name hexa-u)
Gaining more and more weight, I begin to understand quantum physics: I occupy two places at the same time.
Meta-tolerant: One who is tolerant to non-tolerant people.
איך אומרים ניוקי ענק בטריפוליטאית? באזין.
בנץ יושב זעוף פנים לצד אריק, האוכל בהנאה עצומה משולשי פיצה ענקיים. "למה אתה לא אוכל, בנץ?", שואל אריק. "אני לא רוצה ליטול ידיים", עונה בנץ.
מבחן של בני ידידיה צוריאל מביה"ס היסודי - שימו לב על מה ירדו לו נקודות.
אפילו צעדה של אלף מילים מתחילה בשינה טובה.
פרופסור שאינו פרופסור מלא הוא פרופסור חסר.
אקסיומת הבחירה היא דבר מדהים, כמו באמונה: לקבל את אקסיומת הבחירה זה רק להאמין שמשהו-מתבקש מאליו-קיים, ורק מזה כבר מקבלים המון.
אליה בני, בגיל 5, נטל ידיים תוך ספירה עד 6. שאלתי אותו אם שם לב שכל פעם שהוא נוטל את יד שמאל המספר זוגי. איך זה קורה? תשובתו: כי זה אחרי מספר איזוגי ... (חושב) ... כי זה סכום של שני מספרים איזוגיים. (!) שתי התשובות נכונות, ומעניין שהוא ראה את השניה, הכללית יותר, כתשובה המלאה/נכונה יותר.
הרב יהושע אנגלמן, פסיכותרפיסט: פרויד פגש אנשים שכל התודעה שלהם זה "צריך, צריך, צריך". יכול להיות שאם היה פוגש ספרדי שאומר לו שהוא נהנה לקום בארבע בבוקר לסליחות, כל ההסתכלות שלו על הדת היתה אחרת.
הלן קלר: "לפעמים, זה נכון, תחושה של בדידות מקיפה אותי כמו ערפל קר כשאני יושבת לבדי ומחכה בשער הנעול של החיים. מעבר לו יש אור, מוסיקה, וחברות מתוקה; אבל איני רשאית להיכנס. גורל שקט, חסר רחמים, חוסם את הדרך. בשמחה הייתי מערערת על צו הגזירה שלו, כי לבי עדיין לא ממושמע, וחושק; אבל לשוני לא תבטא את המלים המרות, הנואשות שעולות אל שפתי, והן נופלות אל תוך לבי כמו דמעות שלא יצאו. שתיקת עתק רובצת על נפשי. ואז באה תקווה עם חיוך ולוחשת, "יש שמחה בשכחה עצמית". אז אני מנסה להפוך את האור בעיני אחרים לשמש שלי, את המוזיקה באוזני אחרים לסימפוניה שלי, את החיוך על שפתי אחרים לאושר שלי."